משמורת משותפת

בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חדשה בהליכי גירושין ובבתי המשפט, הניכרת בעלייה משמעותית של אבות הדורשים מבנות זוגם לקיים משמורת משותפת בנוגע לילדיהם המשותפים. לבחירה זו יש כמובן השלכות משמעותיות על הילדים, ההורים והקשרים ביניהם, לגובה דמי מזונות הקטינים, שישולמו מצד אחד למשנהו, ובמאמר  קצר זה נסקור להלן את עיקר השינויים שחלו בתחום.

מהי משמורת משותפת?

עד לשנים האחרונות, על פי רוב ניתנת המשמורת העיקרית לאחד ההורים, בדרך כלל לאם. המשמעות היא שקיים הורה משמורן, אצלו נמצא מרכז החיים של הילד/ים וביתו הוא ביתם העיקרי, וכשמאידך ההורה האחר יקיים הסדרי שהות שבועיים עם אותם הילד/ים, אשר יבטיחו שמירת קשר טוב ורציף בינו ובין ילדיו. כך, הלכה למעשה, הסדרי השהות קובעים את הימים בהם ישהו הילדים עם ההורה שאינו משמורן, כאשר ההגדרה השכיחה היא של יומיים באמצע השבוע למס' שעות וכן בכל  סוף שבוע או חג שני. יחד עם זאת, הגדרה זו יכולה להשתנות בהתאם לרצון ההורים, על פי טובת הילדים ועל פי שיקולים נוספים ורלוונטיים, כגון מקום מגורי ההורים ועוד. יש לציין כי את נושא המשמורת המשותפת והסדרי השהות ניתן להסדיר באמצעות הסכם גירושין, המובא לאישורו של בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, או בדרך של הכרעה שיפוטית על פי טובת הילד/ים, זאת כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסדרי משמורת/שהות מוסכמים ביניהם.

ישנם מקרים בהם  מוצאים את עצמם ההורים שאינם משמורנים (לרוב האב) בפני מצב בו הקשר עם ילדיהם נפגם ואף ניתק, עקב התנהלות מרחיקה או מנכרת של ההורה השני. אחת האפשרויות הפתוחות במצבים אלו היא הגשת בקשה דחופה להסדרי שהות זמניים.

משמורת משותפת והשפעתה על הסדרי השהות

המשמעות של משמורת משותפת היא שלמעשה אין הורה אחד המוגדר כמשמורן, אלא שני ההורים מוגדרים כהורים משמורנים שווים והילדים אמורים לכאורה לשהות עם שני ההורים באורח שווה לחלוטין, ולמעשה גם אין צורך לקבוע הסדרי שהות המגנים על ההורה שאינו משמורן. יחד עם זאת, הבחירה וההחלטה על משמורת משותפת אינה גוזרת בהכרח זמני שהייה שווים לגמרי אצל כל אחד מההורים. ההורים אמנם יכולים להחליט על כך, אך אין הדבר מחויב במציאות וניתן לבחור בנוסחאות שונות של חלוקת זמני שהייה בין ההורים, המתחשבות בצרכי הקטינים, בצרכי ורצונות ההורים ובשיקולים נוספים, כשכל אלה כפופים בטובת הילדים.

לדוגמא, ניתן לבחור בנוסחא הקלאסית של שני ימים בשבוע עם לינה של הקטינים וכן בכל סופ"ש או חג שני, או בכל נוסחה אחרת, אצל ההורה האחד, וביתר הזמן אצל ההורה האחר, ובמידה שאין בה משום בעיה מהותית, פגיעה בזכויות  אחד ההורים או בטובת הילדים – בית המשפט יטה לקבלה. יש לציין כי הדברים נכונים לא רק לגבי ילדים מעל גיל 6 (חזקת הגיל הרך), וכל הקשור במשמורת משותפת יכול להתקיים גם לגבי הילדים  הקטנים יותר, וכל זאת בתנאי כמובן שההורים מתאימים ועומדים בתנאים של הורים משמורנים.

משמורת משותפת ומזונות: האם היא פותרת את האב מתשלום?

משמורת משותפת אינה מבטלת אוטומטית את חיוב המזונות. בפסיקה העדכנית בישראל הובהר כי שאלת המזונות נבחנת בנפרד מההגדרה ההורית ומהיקף זמני השהות, ובהתאם לשקלול כולל של נסיבות המקרה – בין היתר הכנסות שני ההורים, פערי השכר ביניהם, יחס חלוקת הימים בפועל, הוצאות ישירות על הקטינים (דיור, חינוך, בריאות, חוגים) והעלות המוגברת של תחזוקת שני משקי-בית לילדים. משמעות הדבר היא שבמסגרות רבות של הורות משותפת עדיין ייפסקו מזונות (לעיתים מופחתים), ולעיתים תידרש חלוקה יחסית של הוצאות חריגות לפי יכולת כלכלית.

עקרונות מנחים בקביעת מזונות בהורות משותפת:

• הפרדה בין “כותרת” משמורת לבין כסף: עצם קיומם של זמני שהות שווים אינו מכריע לבדו.
• הכנסות ויכולת כלכלית: ככל שפערי ההכנסה משמעותיים, ייטה בית המשפט לאזן דרך מזונות/השתתפות בהוצאות.
• גילאי הקטינים: החיוב והיקפו מושפעים גם מגיל הילדים ומהצרכים הייחודיים בכל שלב.
• הוצאות ישירות אצל כל הורה: נשקלות הוצאות שההורה נושא בהן בזמן שהקטין אצלו (כלכלה, נסיעות, ציוד כפול בבית).
• הוצאות חריגות (“מחציות”): רפואיות שאינן בסל, חינוך בלתי פורמלי וכד’ – לרוב מתחלקות יחסי.
• דוגמה תמציתית: גם כאשר הילדים שוהים מחצית מן הזמן אצל כל הורה, ואם אחד ההורים משתכר משמעותית יותר – ייתכן שייפסק תשלום מזונות או השתתפות גבוהה יותר בהוצאות, כדי לשמור על רמת חיים סבירה ורציפה לילדים בשני הבתים.

בשורה התחתונה: משמורת משותפת היא מסגרת הורות; שאלת המזונות מוכרעת על בסיס טובת הקטינים והאיזון הכלכלי בין ההורים בכל מקרה לגופו.

השפעת משמורת משותפת על תהליך הגירושין

המשמורת המשותפת אינה רק הסדר טכני בנוגע לזמני שהות – היא משפיעה במידה רבה גם על האופן שבו מתנהל הליך הגירושין כולו. כאשר שני ההורים מודעים לכך שבית המשפט עשוי להעדיף פתרון של אחריות הורית משותפת, קטן הסיכוי להפיכת הילדים ל"קלף מיקוח" במאבקים על רכוש או מזונות. הדבר ממתן את רמת הקונפליקט, ומעודד את הצדדים להגיע להסכמות הדדיות מתוך ידיעה כי שניהם יישארו דמויות מרכזיות בחיי ילדיהם.

בפועל, זוגות שבוחרים במשמורת משותפת נוטים יותר לנהל הליכי גירושין בהסכמה או באמצעות גישור, במקום להיגרר להתדיינות משפטית ממושכת. בכך נחסכת לא אחת עוגמת נפש לילדים, אשר פחות נחשפים לעימותים בין ההורים. יתרה מכך, הסדר של משמורת משותפת דורש שיתוף פעולה הדוק לאחר הגירושין – ולכן כבר במהלך ההליך המשפטי, ההורים מתרגלים לתקשורת פרקטית ועניינית סביב ענייני הילדים.

יחד עם זאת, חשוב להבין כי ההשפעה אינה תמיד חיובית באופן אוטומטי. במצבים של קונפליקט חריף או חוסר אמון בין בני הזוג, עצם הדיון במשמורת משותפת עלול דווקא להחריף את המתיחות, כאשר כל צד חושש לפגיעה בזכויותיו. במקרים כאלה מומלץ להיעזר בליווי משפטי ומקצועי הדוק שיבטיח שהשיח יישאר ממוקד בטובת הקטינים ולא יידרדר למאבק מתיש.

קשיים נפוצים במשמורת משותפת

לצד היתרונות הרבים של משמורת משותפת, חשוב להיות מודעים גם לאתגרים הכרוכים בה. לא כל משפחה מתאימה למסגרת זו, ולעיתים היא אף עלולה ליצור עומס רגשי או לוגיסטי על ההורים והילדים.

מרחק גיאוגרפי: כאשר ההורים גרים במרחק גדול זה מזה, השגרה היומיומית של הילדים עלולה להפוך למסורבלת – נסיעות ארוכות לבית הספר, חוגים וחברים, וכן צורך בהתארגנות כפולה בכל בית.

תקשורת לקויה בין ההורים: משמורת משותפת מחייבת תיאום ושיתוף פעולה מתמשך. במקרים של עוינות או קונפליקט שלא נפתר, הילד עלול למצוא עצמו בין “שני עולמות” ולעיתים אף להפוך לשגריר או למתווך לא רצוי בין ההורים.

שינויים במבנה המשפחה: פתיחת פרק ב' עם בן/בת זוג חדשים עלולה להקשות על הילדים להסתגל להסדר, ולדרוש מהצדדים התארגנות רגשית ולוגיסטית מחודשת.

תחושת חוסר יציבות אצל הילדים: למרות המעורבות ההורית הרחבה, יש ילדים החווים בלבול או תחושת "שני בתים" ללא עוגן יציב. חלקם מסתגלים לכך בקלות, אך אחרים מתקשים ונדרשים לליווי רגשי.

המודעות לקשיים הללו מאפשרת להורים להיערך מראש – בין אם באמצעות גישור, ייעוץ מקצועי או תמיכה משפחתית – ובכך להבטיח שההסדר יתנהל בצורה המיטבית ביותר לטובת הילדים.

ביטול המשמורת המשותפת

משמורת משותפת שנקבעה בהסכם או בפסק דין אינה חקוקה בסלע, ובית המשפט רשאי לשנותה או לבטלה אם יוכח כי הנסיבות השתנו באופן מהותי וכי טובת הקטינים מחייבת זאת. נקודת המוצא היא שטובת הילד גוברת על כל שיקול אחר, ולכן ברגע שהסדר ההורות המשותפת אינו מתנהל כשורה – ניתן לפנות בבקשה לעדכון או ביטול ההסדר.

הסיבות המרכזיות לביטול משמורת משותפת כוללות:

• מעבר מגורים של אחד ההורים לעיר אחרת או לחו״ל, היוצר קושי ממשי בקיום שגרת הילדים.
• היעדר שיתוף פעולה או הפרות חוזרות של ההסדר מצד אחד ההורים – אי-החזרת הילדים במועד, מניעת קשר עם ההורה השני או סכסוכים מתמשכים.
• קשיים רגשיים אצל הילדים – כאשר מתברר שהם מתקשים להסתגל ל״שני בתים״, וגורמי מקצוע ממליצים על שינוי.
• שינויים בנסיבות האישיות – מצב בריאותי, שינוי במבנה המשפחה או יכולת הורית שנפגעה.

במקרים כאלה בית המשפט ידרוש חוות דעת מקצועית (עו״ס לסדרי דין או פסיכולוג ילדים), שתבחן את מצבם של הקטינים ותמליץ על ההסדר המתאים ביותר. ברוב המקרים ביטול המשמורת המשותפת יוביל למעבר למשמורת מלאה אצל אחד ההורים (לרוב האם), עם קביעת זמני שהות להורה האחר.

חשוב לדעת כי ביטול משמורת משותפת עשוי להשפיע גם על נושא המזונות: אם למשל הוסכם על הפחתה עקב חלוקת זמני שהות רחבה, הרי שביטול ההסדר יחייב בחינה מחודשת ואף חזרה לחיוב מלא.

במילים אחרות, ביטול משמורת משותפת אינו מהלך טכני בלבד אלא שינוי מהותי בכל מבנה חיי הילדים, ולכן הוא ייעשה בזהירות רבה ורק כאשר ברור שטובת הקטינים מחייבת זאת.

אישור משמורת משותפת וזמני השהות

כאמור, האישור בדבר משמורת משותפת נתון בידי בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני. מכיוון שהשיקול המרכזי הינו טובת הילדים, יש לבחון אם ההורים מסוגלים לעמוד במסגרת הזו, כשהם ערוכים לקראתה רגשית ומבינים את המשמעות העמוקה של שיתוף הפעולה ההדדי הרב הנדרש ביניהם לגידול ילדיהם המשותפים, לרבות לעניין הסוגיות הטכניות של הצורך במקום מגורי 2 ההורים בסמיכות זה לזו, לינת הקטינים, הרהיטים הכפולים הנדרשים לקטינים בכל בית, הביגוד הכפול, ספרי הלימוד והכנת שיעורי הבית, חוגי הקטינים וחלוקת הטיפול בהם, עוד ועוד דברים, הנחוצים לשיתוף הפעולה האינטנסיבי בין ההורים במשמורת משותפת כדי לגדל את ילדיהם באופן תקין ובריא.

איך ניתן למנוע משמורת משותפת?

לא כל הורה סבור שמשמורת משותפת משרתת את טובת ילדיו, ובמקרים מסוימים מתעורר צורך למנוע קביעת הסדר כזה. חשוב לדעת כי בית המשפט יטה להעדיף משמורת משותפת רק כאשר היא עומדת באמת לטובת הקטינים, ולכן הורה החושש מהשלכות ההסדר רשאי להציג בפני הערכאה השיפוטית טיעונים וראיות מתאימים.

בין הנסיבות שעשויות להצדיק מניעת משמורת משותפת ניתן למנות:

• קונפליקט חריף או תקשורת עכורה בין ההורים – כאשר שיתוף פעולה שוטף אינו אפשרי.
• מרחק מגורים משמעותי – שמקשה על הילדים לנהל שגרה סדירה בבית הספר ובחוגים.
• פערים ביכולת ההורית – מצבים בהם אחד ההורים אינו מסוגל לספק את צרכי הילדים באופן מלא, עקב מגבלות אישיות, בריאותיות או אחרות.
• גילאי הילדים וצרכיהם המיוחדים – ילדים רכים במיוחד או כאלה הזקוקים ליציבות גבוהה עשויים שלא להתאים להסדר של "שני בתים".

כדי למנוע משמורת משותפת, ההורה הטוען לכך נדרש להציג לבית המשפט תשתית עובדתית מקצועית – חוות דעת של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים או גורמי רווחה – המוכיחה שההסדר אינו מתאים במקרה הקונקרטי. בית המשפט ישקול כל מקרה לגופו, אך תמיד יעמיד בראש סדר העדיפויות את טובת הילד.

באופן זה, מניעת משמורת משותפת אינה "סנקציה" נגד אחד ההורים, אלא החלטה שנועדה להבטיח כי הילדים יגדלו בסביבה היציבה והמתאימה ביותר עבורם.

משמורת משותפת ללא הסכמת האם

במקרים רבים משמורת משותפת נקבעת בהסכמה בין ההורים במסגרת הסכם גירושין, אולם נשאלת לא אחת השאלה – האם ניתן לכפות משמורת משותפת גם כאשר האם מתנגדת לכך? התשובה היא שכן, בתנאים מסוימים.

הסמכות לקבוע משמורת משותפת נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, והקריטריון המנחה הוא תמיד טובת הילד. אם האב מצליח להראות כי הוא כשיר מבחינה הורית, מעורב בחיי ילדיו ובעל יכולת לספק להם יציבות ולוגיסטיקה מתאימה (למשל, מגורים קרובים לבית הספר או מקום עבודתו של ההורה השני), בית המשפט עשוי להורות על משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם.

במקרים כאלה נשקלים בין היתר:

1. מעורבות קודמת של האב בחיי הילדים – טיפול יומיומי, חינוך, בריאות וחוגים.
2. יכולת לוגיסטית ומגורים מתאימים – חדר מסודר לילדים, קירבה לסביבת חייהם.
3. רמת שיתוף הפעולה – גם אם יש התנגדות מצד האם, בית המשפט יבחן האם ההתנגדות נובעת מטעמים ענייניים או משיקולי לחץ בהליך הגירושין.
4. חוות דעת מקצועיות – עו״ס לסדרי דין או מומחים נוספים יבדקו את טובת הילדים וימליצו בהתאם.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בית המשפט לא יכפה משמורת משותפת במצבים של סכסוך חריף, אלימות או נתק תקשורתי מוחלט, שכן אז טובת הילדים עלולה להיפגע.

למידע וליווי משפטי

לפרטים נוספים אודות משמורת משותפת, הסדרי שהות וסוגיות נוספות, וכן לקביעת פגישה, פנו אל משרד עורכי הדין אבי טויזר ושות' בטלפון 08-8679494.

לתשומת ליבכם

לקוח יקר, אנו מאמינים ששירות טוב ומקצועי הוא נגזרת של ניסיון רב שנים, וככזה אנו במשרד אוחזים בידע רב ובטיפול באלפי תיקים בהצלחה מרובה. הניסיון הרב שלנו עשוי לחסוך לכם זמן , כסף, עינוי דין והגעה לתוצאות רצויות ואמיתיות בתוך זמן סביר ומתאים לסיטואציה בה אתם מצויים.
בשל כך, אנו מציעים לך פגישת ייעוץ בעלות מינימלית, אותה אנו נקזז במקרה שתבחרו בשירותינו.
פגישת הייעוץ (להבדיל ממשרדים אחרים) אינה שיחת מכירה אלא ממש שיחת ייעוץ אמיתית, ממנה תצאו עם המון ידע ותובנות להמשך, ואולי אף תחסוך מכם את הצורך לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם, על כל המשתמע מכך.