מזונות אישה מוטלים על כתפי הבעל כל עוד השניים לא התגרשו, ואין זה משנה האם הם חיים תחת אותה קורת גג, אם לאו. הסכום שיוטל על הבעל מצד בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני עשוי להיות משמעותי, וזאת בהתאם לרמת החיים בה הורגלה האישה עד כה. יחד עם זאת, כאשר הגט נכנס לתוקף מתבטלים התשלומים. להלן נסביר כמה משלמים מזונות אישה וכיצד סכומים אלו מחושבים.
מהם מזונות אישה
מזונות אישה הם חיוב כספי המוטל, כל עוד בני הזוג נשואים, על בן הזוג לפי הדין האישי החל עליו, ומטרתם לשמור ככל האפשר על רמת המחיה אליה הורגלה האישה במהלך הנישואין (“עולה עמו ואינה יורדת”). החיוב נמשך עד למועד הגט/פסק הדין לגירושין, ובמקרים מתאימים ניתן לבקש גם מזונות זמניים כבר בתחילת ההליך, כדי למנוע פגיעה מיידית ביציבות הכלכלית עד להכרעה הסופית.
היקף המזונות נקבע לפי שילוב של שני נדבכים:
- צרכי האישה ורמת החיים בפועל: דיור ומדור (שכירות/משכנתה והוצאות אחזקת בית), מזון, ביגוד והנעלה, בריאות, תקשורת, נסיעות ורכב, טיפוח/קוסמטיקה, פנאי וכד’.
- יכולת כלכלית של הבעל: הכנסות שוטפות, נכסים, ופוטנציאל השתכרות.
זכאות למזונות מותנית גם בהתנהלות הצדדים: ככלל, אישה עשויה להיפגע בזכאות אם הוגדרה “מורדת” לפי הדין האישי, או אם עזבה את הבית ללא הצדקה – ומנגד, טענות הבעל ייבחנו בקפידה נוכח נסיבות המקרה (למשל אלימות, הזנחה או עיכוב גט מצד הבעל עשויים לשנות את התמונה). בנוסף, כאשר לאישה הכנסה מספקת המממנת את רמת חייה, עשוי לחול העיקרון של “מזונותיה – תחת מעשה ידיה”, ולצמצם או לשלול חיוב – הכול לפי הראיות והנסיבות.
חשוב: מזונות האישה נבחנים בנפרד ממזונות הילדים, והפסקה/שינוי של האחד אינה משליכה אוטומטית על השני.
הסכום משתנה ממקרה למקרה
למעשה, אין תשובה אחת ויחידה לשאלה – כמה משלמים מזונות אישה. באופן כללי, מה שעומד בבסיס החישוב הוא העיקרון של "עולה עימו ואינה יורדת עימו". המשמעות של משפט זה היא שסכום המזונות ייפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני האזורי בהתאם לרמת החיים של האישה עד עכשיו, בין אם מדובר בצרכיה הרפואיים, הוצאות על הבית ושכירות, הוצאות על הרכב, מזון, ואף בילויים וקוסמטיקה. מכאן שהסכומים עשויים להיות שונים מאוד לגבי כל אישה ואישה, זאת בהפרש העשוי להסתכם באלפי שקלים לחודש ואף יותר, לכאן או לכאן, זאת בהתאם למעמדם הסוציו-אקונומי ומצבם הכלכלי של בני הזוג קודם לפירוד הזוגי ביניהם.
מזונות כאשר האישה מרוויחה יותר מהבעל
שאלה שכיחה בהליכי גירושין היא מה קורה כאשר האישה מרוויחה יותר מהבעל – האם עדיין יוטל עליו לשלם מזונות אישה?
על פי הדין הדתי, החובה העקרונית לכלכל את האישה מוטלת על הבעל כל עוד הנישואין בתוקף. עם זאת, בפועל בתי המשפט ובתי הדין בוחנים גם את מאזן ההכנסות בין בני הזוג, מתוך מטרה לשקף את עקרון ההוגנות ולמנוע מצב שבו האישה זוכה להכנסות כפולות מעבר לצרכיה האמיתיים.
במצבים שבהם הכנסת האישה גבוהה באופן משמעותי, עשויים להתרחש מספר תרחישים:
-
יישום הכלל "מזונותיה – תחת מעשה ידיה": הכנסתה של האישה משמשת כתחליף למזונות, כולו או חלקו. כלומר, אם ההכנסה מספיקה לכיסוי צרכיה ולשמירה על רמת החיים אליה הורגלה, ייתכן שבית המשפט יפחית או אף יבטל את חיוב המזונות.
-
חובת השלמה בלבד: אם הכנסתה אינה מספיקה כדי לשמר את רמת חייה (למשל, בשל פערים בהוצאות דיור, בריאות או תחזוקת הבית), הבעל יחויב להשלים את החסר.
-
התחשבות בנסיבות נוספות: גיל האישה, כושר השתכרות עתידי, פערי הכנסות קודמים בתקופת הנישואין, וכן נסיבות מיוחדות כגון מצב בריאותי או עיכוב בגט מצד הבעל (“מעוכבת מחמתו”).
במילים אחרות, גם כאשר האישה משתכרת יותר מבעלה, לא נשללת באופן אוטומטי זכאותה למזונות – אך בית המשפט יתאים את גובה הסכום לנסיבות בפועל, תוך מתן משקל לכך שהכנסתה מהווה מקור מרכזי למחייתה.
המשמעות המעשית היא שכל מקרה נבחן לגופו, והשאלה איננה רק “מי מרוויח יותר”, אלא האם הכנסות שני הצדדים יחד מאפשרות שמירה על רמת החיים המוכרת, בהתאם לעקרון העל – טובת הצד החלש והוגנות בין בני הזוג.
כיצד מחשבים את הסכום
בית המשפט/בית הדין הרבני מודע למשמעות של פסיקת דמי המזונות, הן עבור הבעל והן עבור האישה. לכן, קביעת הסכום אינה נעשית באופן חפוז או בחלל הריק אלא מסתמכת על מסמכים ותיעודים רלוונטיים. מדובר במסמכים המצורפים לתביעת המזונות המפרטים בין היתר את ההכנסות של הבעל ממשכורתו, את הכנסותיו מנכסים שונים, את פוטנציאל ההשתכרות שלו (המבוסס על מקצוע, ניסיון, הסמכות וכדומה). מנגד מצורפים גם מסמכים המפרטים את צרכי האישה ורמת החיים שהתרגלה אליה. רמת חיים זו תוכח באמצעות מסמכים שונים, למשל חוזה השכירות על הדירה של הזוג, תשלומי המשכנתא, קבלות על הוצאות אישיות וכדומה.
ביטול מזונות אישה
החיוב במזונות אישה אינו מוחלט, וישנם מצבים שבהם בית המשפט או בית הדין הרבני רשאים לבטל אותו, בהתאם לדין האישי ולנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. כך למשל, כאשר האישה מוגדרת כ"אישה מורדת" – כלומר נמנעת מקיום חיי זוגיות או אישות ללא הצדקה, או כאשר היא עוזבת את הבית המשותף ללא סיבה מוצדקת, עשויה להישלל זכותה למזונות. גם במצבים שבהם האישה משתכרת די הצורך ויכולה לממן בעצמה את צורכי המחיה שלה ואת רמת החיים אליה הורגלה, עשוי בית המשפט להפעיל את הכלל "מעשה ידיה – תחת מזונותיה" ולבטל את החיוב. בנוסף, הוכחת בגידה מצד האישה עלולה להביא לשלול את זכאותה, ולבסוף יש לזכור כי ברגע שהגירושין נכנסים לתוקף פוקע ממילא החיוב במזונות, אלא אם הוסכם אחרת בהסכם גירושין או ממון.
יחד עם זאת, קיימים מקרים חריגים שבהם אף אם אחד מהתנאים הללו מתקיים, בית המשפט יבחר להותיר את החיוב על כנו. כך למשל, במצבים של "מעוכבת מחמתו", כאשר הבעל מסרב לתת גט בניגוד להחלטת בית הדין, מוטלת עליו החובה להמשיך ולשלם מזונות כאמצעי לחץ עד להסדרת הגט. בסופו של דבר, ביטול מזונות אישה הוא צעד מהותי שמתקבל רק על בסיס עילה ברורה, ותמיד תוך בחינה מדוקדקת של כלל הנסיבות, במטרה לאזן בין הדין לבין הצורך להגן על זכויות האישה ולטובת הצד החלש במערכת היחסים.
מזונות אישה בנישואין אזרחיים
לא כל זוג בישראל נישא לפי דין דתי מוכר. במקרים של נישואין אזרחיים (למשל, נישואין בחו״ל), או כאשר בני הזוג אינם משתייכים לאותה עדה דתית/מוגדרים כחסרי דת, בחינת הזכאות למזונות אישה נעשית בכלי משפטי אחר – מזונות “חוזיים” או לפי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי״ט-1959, ולא בהכרח לפי הדין הדתי.
מה חשוב לדעת:
-
זכאות עקרונית: כאשר הדין האישי אינו חל (בני זוג מעורבים/חסרי דת), בית המשפט לענייני משפחה רשאי לפסוק מזונות אישה לפי החוק, או על בסיס חובה חוזית שנלמדת מקשר הנישואין האזרחי והתחייבויות הדדיות שנוצרו במהלכו.
-
נישואין אזרחיים של בני זוג יהודים: לעיתים הדין הדתי אינו “מכיר” בקידושין, אך המדינה מכירה בנישואין לצרכים אזרחיים. במצבים כאלה בית המשפט עשוי לבחון מזונות אישה בגישה אזרחית-חוזית – לפי צרכי האישה, רמת החיים המשותפת והסתמכותה על תמיכת בן הזוג, לצד יכולת כלכלית של הבעל.
-
תנאים ומסמכים: יש להציג ראיות לתקפות הקשר האזרחי (אישור נישואין, רישום, חיי משפחה משותפים), נתוני הכנסה ונכסים של שני הצדדים, ותשתית ראייתית לצרכי האישה ולרמת החיים המשותפת שהייתה בפועל.
-
מועד וסיום החיוב: כמו בנישואין דתיים, החיוב הוא לתקופת הקשר (ועד פסק דין לגירושין/פירוד סופי), ואינו רטרואקטיבי לתקופה שלפני הגשת התביעה. לאחר הפירוק הסופי – החיוב נפסק, אלא אם הוסכם אחרת בהסכם ממון/גירושין.
-
מזונות זמניים ואכיפה: ניתן לבקש מזונות זמניים כבר בתחילת ההליך. אי-תשלום ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל; במקרים מתאימים ניתן לשקול תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי (לא במקביל להליכים בהוצל״פ).
-
הצטלבות עם תעסוקת האישה: גם בגישה האזרחית נבחן עיקרון דומה ל“מזונותיה – תחת מעשה ידיה”: הכנסה מספקת של האישה עשויה להפחית/לשלול חיוב, ואילו הכנסה שאינה מכסה את רמת החיים המשותפת – עשויה להצדיק השלמה מהמזונות.
בשורה התחתונה: גם בנישואין אזרחיים ניתן לתבוע מזונות אישה – אך העילה והמדדים יהיו אזרחיים-חוזיים/חקיקתיים, עם בחינה קונקרטית של צרכים, רמת חיים ויכולת כלכלית, ולאו דווקא לפי המסגרת הדתית.
ליווי מטעם עורך דין בתביעת מזונות אישה
חשוב מאוד שהגשת תביעה לקבלת מזונות אישה תהיה מלווה בעורך דין המתמחה בגירושין ובדיני משפחה. ראשית, מפני שלתביעה ניתן לכרוך גם תביעת מזונות ילדים. שנית, מפני שהשיקולים המנחים את בית המשפט ובעיקר את בית הדין הרבני עשויים להיות מורכבים. לדוגמא, יכולים להיות מצבים בהם דמי מזונות אישה מופחתים ואפילו מבוטלים, כגון "אישה מורדת" או עזיבת הבית ללא הצדקה לכאורה, וכן יש לקחת בחשבון שבית המשפט/בית הדין הרבני יתחשב בעובדה שהאישה עובדת במסגרת הכלל של "מזונותיה – תחת מעשי ידיה"– דבר שבהחלט יכול להפחית את סכום המזונות.
לקריאה על מזונות ילדים לחץ כאן.
לקבלת מידע וליווי משפטי
לפרטים נוספים אודות מזונות אישה, לקבלת ייעוץ משפטי וסיוע בהגשת תביעה, ניתן לפנות אל משרדנו בטלפון 08-8679494.
לתשומת ליבכם
לקוח יקר, אנו מאמינים ששירות טוב ומקצועי הוא נגזרת של ניסיון רב שנים, וככזה אנו במשרד אוחזים בידע רב ובטיפול באלפי תיקים בהצלחה מרובה. הניסיון הרב שלנו עשוי לחסוך לכם זמן , כסף, עינוי דין והגעה לתוצאות רצויות ואמיתיות בתוך זמן סביר ומתאים לסיטואציה בה אתם מצויים.
בשל כך, אנו מציעים לך פגישת ייעוץ בעלות מינימלית, אותה אנו נקזז במקרה שתבחרו בשירותינו.
פגישת הייעוץ (להבדיל ממשרדים אחרים) אינה שיחת מכירה אלא ממש שיחת ייעוץ אמיתית, ממנה תצאו עם המון ידע ותובנות להמשך, ואולי אף תחסוך מכם את הצורך לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם, על כל המשתמע מכך.















