במסגרת הצוואה אדם קובע מרצונו החופשי מי יירש אותו ומה ייעשה ברכושו לאחר מותו, בהתאם לכללים הקבועים בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965.
בבואו של אדם לקבוע מי יהיו יורשיו, באפשרותו להתאים את הצוואה לנסיבות עתידיות שעלולות להיווצר ולקבוע תנאים סבירים שרק בהתקיימם יוכלו היורשים לרשת את העיזבון או את חלקו.
אחת האפשרויות היא לקבוע מנגנון של יורש במקום יורש, במסגרתו באפשרותו של המצווה לקבוע בצוואתו מספר יורשים חילופיים, כך שבמקרה שבו היורש הראשון לא יוכל לרשת אותו מסיבה כלשהי, יירש אותו יורש חילופי.
ניתן לקבוע יורש חילופי באחד מהמקרים הבאים:
- היורש הראשון מת לפני המצווה.
- היורש נמצא פסול דין מלרשת.
- היורש ויתר על חלקו בצוואה שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המצווה.
כך, בדרך הזו, יכול המצווה לקבוע כמה יורשים חילופיים, כאשר במקרה כזה היורש החילופי דינו כמי שהמצווה ציווה לו את העיזבון מלכתחילה.
במקרה של קביעת מנגנון של יורש במקום יורש, וכל לא עוד לא נקבע אחרת בצוואה, אין כל הגבלה על מה יוכל היורש לעשות בעיזבון, ועל כן הוא יהיה רשאי לעשות בעיזבון כבשלו, לרבות לצוות בצוואה מטעמו ליורשים אחרים.
ברור שלמנגנון לקביעת יורשים כמתואר בקצרה לעיל, קיימים היבטים שונים, יתרונות וחסרונות, ועל כן מומלץ שלא לערוך צוואה ללא התייעצות מוקדמת עם עורך דין מומחה לצוואות וירושות.
לקריאה נוספת על עריכת צוואה לחץ כאן.
מתי משתמשים בצוואת יורש במקום יורש?
מנגנון של יורש במקום יורש הוא פתרון משפטי שנועד לתת מענה למצבים שבהם עלולות להתעורר נסיבות בלתי צפויות לאחר מות המצווה. המצווה, בעת עריכת הצוואה, אינו יכול לדעת בוודאות מה יהיו נסיבות חייהם או מותם של יורשיו הפוטנציאליים, ולכן יש בידו האפשרות לקבוע חלופות מראש. שימוש ביורש חילופי נפוץ בעיקר כאשר יש חשש שהיורש המיועד לא יוכל לרשת בפועל – לדוגמה, אם הוא יילך לעולמו לפני המצווה, אם הוא ייפסל מלרשת מטעמים חוקיים או מוסריים, או במקרה שבו יבחר לוותר על חלקו בעיזבון.
במצבים כאלה, קיומו של יורש חלופי המוגדר כבר בצוואה מבטיח רציפות במימוש רצונו של המצווה ומונע חוסר ודאות משפטית לגבי גורל הרכוש. כמו כן, קביעת יורשים חלופיים מונעת תרחישים של ירושה על פי דין – דבר שעשוי לסתור את רצונו המקורי של המצווה. לכן, שימוש במנגנון זה מומלץ במיוחד כאשר מדובר בנכסים משמעותיים, ביורשים מבוגרים או חולים, או במצבים שבהם קיים סיכון להסתבכות משפטית בהיעדר חלופה ברורה.
ההסדר בסעיף 41 לחוק הירושה לעומת ההסדר בסעיף 42 לחוק הירושה
בחוק הירושה הישראלי קיימים שני הסדרים מרכזיים הנוגעים לצוואות עם מנגנון של יורש חלופי – סעיף 41 וסעיף 42 לחוק. חשוב להבין את ההבחנה בין הסעיפים, שכן כל אחד מהם עוסק בהיבט שונה של סוגיית הירושה החילופית.
סעיף 41 לחוק עוסק בזכותו של אדם לקבוע בצוואתו יורש אחר יורש, כלומר – לקבוע שרכושו יעבור תחילה ליורש אחד, אך לאחר מותו של אותו יורש, יעבור כולו או חלקו ליורש נוסף. מצב זה מכונה "יורש אחר יורש" (ולא "יורש במקום יורש") והוא יוצר מערכת מדורגת של ירושה בה המוריש קובע מראש את שרשרת ההורשה ליורש ראשון ולאחריו יורש שני. לעומת זאת, סעיף 42 עוסק בדיוק בנושא של יורש במקום יורש – כלומר, בקביעה של יורש חלופי שיירש ורק אם היורש הראשון נפטר לפני המוריש.
ההבדל העיקרי בין ההסדרים הוא בתזמון ובזכאות: בסעיף 41 מדובר בהורשת העיזבון בשלבים – מהמצווה ליורש הראשון, ואז ממנו ליורש הבא; ואילו בסעיף 42 מדובר בהורשת העיזבון במקום היורש המקורי, במידה שלא ניתן היה להוציא את רצונו של המצווה אל הפועל כלפיו. ההבחנה הזו אינה רק טכנית – היא משפיעה על הזכויות המשפטיות של כל אחד מהצדדים, על היכולת לבצע פעולות ברכוש, ועל פרשנות רצון המצווה במקרה של מחלוקות. לכן, יש לנסח את הצוואה בזהירות רבה ולהיעזר בעורך דין המתמחה בדיני ירושה.
עו״ד אבי טויזר הוא עורך דין משפחה ונוטריון בעל שני תארים במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר בכלכלה, עם ניסיון של כ-30 שנים בניהול והסדרת סוגיות של ידועים בציבור, ירושה, מקרקעין ומשפט אזרחי. השילוב הרב-תחומי של השכלה משפטית וכלכלה מאפשר בחינה מלאה של תמונת הנכסים וההתחייבויות, מתן ייעוץ וליווי משפטי בנושאי ירושה, בכל שלב החל מייעוץ בדבר השיקולים לעריכת צוואה במקרה פרטני, עריכת צוואה בכתב או בפני נוטריון, ייצוג בהגשת צו קיום צוואה ו/או צו ירושה על פי דין, התנגדות לבקשת צו קיום צוואה ו/או צו ירושה על פי דין וייצוג משפטי בפני ערכאות משפטיות בעניינים אלו.
