בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חדשה בהליכי גירושין ובבתי המשפט, הניכרת בעלייה משמעותית של אבות הדורשים מבנות זוגם לקיים זמני שהות ואחריות הורית שווה בנוגע לילדיהם המשותפים. לבחירה זו יש כמובן השלכות משמעותיות על הילדים, ההורים והקשרים ביניהם, לגובה דמי מזונות הקטינים, שישולמו מצד אחד למשנהו, ובמאמר קצר זה נסקור להלן את עיקר השינויים שחלו בתחום.
מהי משמורת משותפת?
כיום המונח המקובל למשמורת משותפת הוא אחריות הורית משותפת. עד לשנים האחרונות, על פי רוב ניתנת המשמורת העיקרית לאחד ההורים, בדרך כלל לאם. המשמעות היא שקיים הורה "משמורן", אצלו נמצא מרכז החיים של הילד/ים וביתו הוא ביתם העיקרי, וכשמאידך ההורה האחר יקיים הסדרי שהות שבועיים עם אותם הילד/ים, אשר יבטיחו שמירת קשר טוב ורציף בינו ובין ילדיו. כך, הלכה למעשה, הסדרי השהות קובעים את הימים בהם ישהו הילדים עם ההורה שאינו משמורן, כאשר ההגדרה השכיחה היא של יומיים קבועים באמצע השבוע בהם לנים הילדים אצל ההורה האחד ו- 3 לילות אצל האחר, וכן בכל סוף שבוע או חג שני. יחד עם זאת, הגדרה זו יכולה להשתנות בהתאם לרצון ההורים, על פי טובת הילדים ועל פי שיקולים נוספים ורלוונטיים, כגון מקום מגורי ההורים ועוד. יש לציין כי את נושא האחריות ההורית המשותפת והסדרי השהות ניתן להסדיר באמצעות הסכם גירושין, המובא לאישורו של בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, או בדרך של הכרעה שיפוטית על פי טובת הילד/ים, זאת כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסדרי משמורת/שהות מוסכמים ביניהם.
ישנם מקרים בהם מוצאים את עצמם ההורים שביתם אינו הבית העיקרי של הילדים (לרוב האב) בפני מצב בו הקשר עם ילדיהם נפגם ואף ניתק, עקב התנהלות מרחיקה או מנכרת של ההורה השני. אחת האפשרויות הפתוחות במצבים אלו היא הגשת בקשה דחופה להסדרי שהות זמניים.
משמורת משותפת והשפעתה על הסדרי השהות
המשמעות של משמורת/אחריות הורית משותפת היא שלמעשה אין בית עיקרי אחד לילדים, אלא שני ההורים מוגדרים כבעלי אחריות הורית שווה והילדים אמורים לכאורה לשהות עם שני ההורים באורח שווה לחלוטין או כמעט שווה, ולמעשה גם אין צורך לקבוע הסדרי שהות המגינים על ההורה שאינו משמורן. יחד עם זאת, הבחירה וההחלטה על משמורת משותפת אינה גוזרת בהכרח זמני שהייה שווים לגמרי אצל כל אחד מההורים. ההורים אמנם יכולים להחליט על כך, אך אין הדבר מחויב במציאות וניתן לבחור בנוסחאות שונות של חלוקת זמני שהייה בין ההורים, המתחשבות בצרכי הקטינים ורצונם, בצרכי ורצונות ההורים ובשיקולים נוספים, כשכל אלה כפופים בטובת הילדים.
לדוגמא, ניתן לבחור בנוסחה הקלאסית של שני לילות בשבוע עם לינה של הקטינים וכן בכל סופ"ש או חג שני, או בכל נוסחה אחרת, אצל ההורה האחד, וביתר הזמן אצל ההורה האחר. כך, ובמידה שאין בה משום בעיה מהותית, פגיעה בזכויות אחד ההורים או בטובת הילדים – בית המשפט יטה לקבלה. יש לציין כי הדברים נכונים לא רק לגבי ילדים מעל גיל 6 (חזקת הגיל הרך), וכל הקשור במשמורת משותפת יכול להתקיים גם לגבי הילדים הקטנים יותר, וכל זאת בתנאי שההורים מתאימים ועומדים בתנאים של הורים משמורנים.
משמורת משותפת ומזונות: האם היא פותרת את האב מתשלום?
משמורת משותפת אינה מבטלת אוטומטית את חיוב המזונות. בפסיקה העדכנית בישראל הובהר כי שאלת המזונות נבחנת בהתאם לשקלול כולל של נסיבות המקרה – בין היתר הכנסות שני ההורים, פערי השכר ביניהם, יחס חלוקת הימים בפועל, הוצאות ישירות על הקטינים (דיור, חינוך, בריאות, חוגים) והעלות המוגברת של תחזוקת שני משקי-בית לילדים. משמעות הדבר היא שבמסגרות רבות של אחריות הורית משותפת עדיין ייפסקו מזונות (לעיתים מופחתים), ולעיתים תידרש חלוקה יחסית של הוצאות חריגות לפי יכולת כלכלית של כל הורה.
עקרונות מנחים בקביעת מזונות באחריות הורית משותפת:
- הפרדה בין "כותרת" משמורת לבין כסף: עצם קיומם של זמני שהות שווים אינו מכריע לבדו.
- הכנסות ויכולת כלכלית: ככל שפערי ההכנסה משמעותיים, ייטה בית המשפט לאזן דרך מזונות/השתתפות בהוצאות.
- קיומו של דין אישי דתי: החיוב במזונות כאשר שני בני הזוג בעלי אותה דת, נעשה ע"פ הדין האישי הדתי. בהעדר דין אישי או עבור זוגות מעורבים, הקביעה תעשה ע"פ החוק האזרחי.
- גילאי הקטינים: החיוב והיקפו מושפעים גם מגיל הילדים ומהצרכים הייחודיים בכל שלב.
- הוצאות ישירות אצל כל הורה: נשקלות הוצאות שההורה נושא בהן בזמן שהקטין אצלו (כלכלה, נסיעות, מדור ואחזקת מדור, הצורך בציוד כפול בבית וכד').
- הוצאות חריגות ("מחציות"): הוצאת רפואיות לרבות שאינן בסל, הוצאות חינוך וכד' – לרוב מתחלקות שווה בשווה או במקרים של פערי הכנסה בין ההורים, באופן יחסי.
- דוגמה תמציתית: גם כאשר הילדים שוהים מחצית מן הזמן אצל כל הורה, ואם אחד ההורים משתכר משמעותית יותר – ייתכן שייפסק תשלום מזונות או השתתפות גבוהה יותר בהוצאות, כדי לשמור על רמת חיים סבירה ורציפה לילדים בשני הבתים.
בשורה התחתונה: משמורת משותפת היא מסגרת הורות; שאלת המזונות מוכרעת על בסיס טובת הקטינים והאיזון הכלכלי בין ההורים בכל מקרה לגופו.
השפעת האחריות ההורית המשותפת על תהליך הגירושין
אחריות הורית משותפת אינה רק הסדר טכני בנוגע לזמני שהות – היא משפיעה במידה רבה גם על האופן שבו מתנהל הליך הגירושין כולו. כאשר שני ההורים מודעים לכך שבית המשפט עשוי להעדיף פתרון של אחריות הורית משותפת, קטן הסיכוי להפיכת הילדים ל"קלף מיקוח" במאבקים על רכוש או מזונות. הדבר ממתן את רמת הקונפליקט, ומעודד את הצדדים להגיע להסכמות הדדיות מתוך ידיעה כי שניהם יישארו דמויות מרכזיות בחיי ילדיהם.
בפועל, זוגות שבוחרים באחריות הורית משותפת נוטים יותר לנהל הליכי גירושין בהסכמה או באמצעות גישור, במקום להיגרר להתדיינות משפטית ממושכת. בכך נחסכת לא אחת עוגמת נפש לילדים, אשר פחות נחשפים לעימותים בין ההורים. יתרה מכך, הסדר של אחריות הורית משותפת דורש שיתוף פעולה הדוק לאחר הגירושין – ולכן כבר במהלך ההליך המשפטי, ההורים מתרגלים לתקשורת פרקטית ועניינית סביב ענייני הילדים.
יחד עם זאת, חשוב להבין כי ההשפעה אינה תמיד חיובית באופן אוטומטי. במצבים של קונפליקט חריף או חוסר אמון בין בני הזוג, עצם הדיון על אחריות הורית משותפת עלול דווקא להחריף את המתיחות, כאשר כל צד חושש לפגיעה בזכויותיו. במקרים כאלה מומלץ להיעזר בליווי משפטי ומקצועי הדוק שיבטיח שהשיח יישאר ממוקד בטובת הקטינים ולא יידרדר למאבק מתיש.
קשיים נפוצים במשמורת משותפת
לצד היתרונות הרבים של אחריות הורית משותפת, חשוב להיות מודעים גם לאתגרים הכרוכים בה. לא כל משפחה מתאימה למסגרת זו, ולעיתים היא אף עלולה ליצור עומס רגשי או לוגיסטי על ההורים והילדים.
מרחק גיאוגרפי: כאשר ההורים גרים במרחק גדול זה מזה, השגרה היומיומית של הילדים עלולה להפוך למסורבלת – נסיעות ארוכות לבית הספר, חוגים וחברים, וכן צורך בהתארגנות כפולה בכל בית.
תקשורת לקויה בין ההורים: אחריות הורית משותפת מחייבת תיאום ושיתוף פעולה מתמשך. במקרים של עוינות או קונפליקט שלא נפתר, הילד עלול למצוא עצמו בין "שני עולמות" ולעיתים אף להפוך שלא לפי בחירתו או רצונו לשגריר או למתווך בין ההורים.
שינויים במבנה המשפחה: פתיחת פרק ב' עם בן/בת זוג חדשים עלולה להקשות על הילדים להסתגל להסדר, ולדרוש מהצדדים התארגנות רגשית ולוגיסטית מחודשת.
תחושת חוסר יציבות אצל הילדים: למרות המעורבות ההורית הרחבה, יש ילדים החווים בלבול או תחושת "שני בתים" ללא עוגן יציב. חלקם מסתגלים לכך בקלות, אך אחרים מתקשים ונדרשים לליווי רגשי.
המודעות לקשיים הללו מאפשרת להורים להיערך מראש – בין אם באמצעות גישור, ייעוץ מקצועי או תמיכה משפחתית – ובכך להבטיח שההסדר יתנהל בצורה המיטבית ביותר לטובת הילדים.
ביטול המשמורת המשותפת
אחריות הורית משותפת שנקבעה בהסכם או בפסק דין אינה חקוקה בסלע, ובית המשפט רשאי לשנותה או לבטלה אם יוכח כי הנסיבות השתנו באופן מהותי וכי טובת הקטינים מחייבת זאת. נקודת המוצא היא שטובת הילד גוברת על כל שיקול אחר, ולכן ברגע שהסדר ההורות המשותפת אינו מתנהל כשורה – ניתן לפנות בבקשה לעדכון או ביטול ההסדר.
הסיבות המרכזיות לביטול משמורת משותפת כוללות:
- מעבר מגורים של אחד ההורים לעיר אחרת או לחו״ל, היוצר קושי ממשי בקיום שגרת הילדים.
- היעדר שיתוף פעולה או הפרות חוזרות של ההסדר מצד אחד ההורים – אי-החזרת הילדים במועד, מניעת קשר עם ההורה השני או סכסוכים מתמשכים.
- קשיים רגשיים אצל הילדים – כאשר מתברר שהם מתקשים להסתגל ל״שני בתים״, וגורמי מקצוע ממליצים על שינוי.
- שינויים בנסיבות האישיות של מי מההורים – מצב בריאותי, שינוי במבנה המשפחה או יכולת הורית שנפגעה.
במקרים כאלה בית המשפט ידרוש לקבל חוות דעת מקצועית (עובדת סוציאלית לסדרי דין או פסיכולוג ילדים), שתבחן את מצבם של הקטינים ותמליץ על ההסדר המתאים ביותר. ברוב המקרים ביטול האחריות ההורית המשותפת יוביל למעבר לבית עיקרי וזמני שהות נרחבים יותר אצל אחד ההורים (לרוב האם), עם קביעת זמני שהות להורה האחר.
חשוב לדעת כי ביטול האחריות ההורית המשותפת עשוי להשפיע גם על נושא המזונות: אם למשל הוסכם על הפחתה במזונות עקב חלוקת זמני שהות רחבה, הרי שביטול ההסדר יחייב בחינה מחודשת של אופן תשלום מזונות הילדים בידי כל הורה.
במילים אחרות, ביטול האחריות ההורית המשותפת אינו מהלך טכני בלבד אלא שינוי מהותי בכל מבנה חיי הילדים, ולכן הוא ייעשה בזהירות רבה ורק כאשר ברור שטובת הקטינים מחייבת זאת.
אישור משמורת משותפת וזמני השהות
כאמור, האישור בדבר אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני השהות נתון בידי בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני. מכיוון שהשיקול המרכזי הינו טובת הילדים, יש לבחון אם ההורים מסוגלים לעמוד במסגרת הזו, כשהם ערוכים לקראתה רגשית ומבינים את המשמעות העמוקה של שיתוף הפעולה ההדדי הרב הנדרש ביניהם לגידול ילדיהם המשותפים, לרבות לעניין הסוגיות הטכניות של הצורך במקום מגורי 2 ההורים בסמיכות זה לזו, לינת הקטינים, הרהיטים הכפולים הנדרשים לקטינים בכל בית, הביגוד הכפול, ספרי הלימוד והכנת שיעורי הבית, חוגי הקטינים וחלוקת הטיפול בהם, עוד ועוד דברים, הנחוצים לשיתוף הפעולה האינטנסיבי בין ההורים במשמורת משותפת כדי לגדל את ילדיהם באופן תקין ובריא.
איך ניתן למנוע משמורת משותפת?
לא כל הורה סבור שמשמורת משותפת משרתת את טובת ילדיו, ובמקרים מסוימים מתעורר צורך למנוע קביעת הסדר כזה. חשוב לדעת כי בית המשפט יטה להעדיף משמורת משותפת רק כאשר היא עומדת באמת לטובת הקטינים, ולכן הורה החושש מהשלכות ההסדר רשאי להציג בפני הערכאה השיפוטית טיעונים וראיות מתאימים.
בין הנסיבות שעשויות להצדיק מניעת משמורת משותפת ניתן למנות:
קונפליקט חריף או תקשורת עכורה בין ההורים – כאשר שיתוף פעולה שוטף אינו אפשרי.
מרחק מגורים משמעותי – שמקשה על הילדים לנהל שגרה סדירה בבית הספר ובחוגים.
פערים ביכולת ההורית – מצבים בהם אחד ההורים אינו מסוגל לספק את צרכי הילדים באופן מלא, עקב מגבלות אישיות, בריאותיות או אחרות.
גילאי הילדים וצרכיהם המיוחדים – ילדים רכים במיוחד או כאלה הזקוקים ליציבות גבוהה עשויים שלא להתאים להסדר של "שני בתים".
משמורת משותפת ללא הסכמת האם
במקרים רבים משמורת משותפת נקבעת בהסכמה בין ההורים במסגרת הסכם גירושין, אולם נשאלת לא אחת השאלה – האם ניתן לכפות משמורת משותפת גם כאשר האם מתנגדת לכך? התשובה היא שכן, בתנאים מסוימים.
הסמכות לקבוע משמורת משותפת נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, והקריטריון המנחה הוא תמיד טובת הילד. אם האב מצליח להראות כי הוא כשיר מבחינה הורית, מעורב בחיי ילדיו ובעל יכולת לספק להם יציבות ולוגיסטיקה מתאימה (למשל, מגורים קרובים לבית הספר או מקום עבודתו של ההורה השני), בית המשפט עשוי להורות על אחריות הורית משותפת גם ללא הסכמת האם.
במקרים כאלה נשקלים בין היתר:
- מעורבות קודמת של האב בחיי הילדים – טיפול יומיומי, חינוך, בריאות וחוגים.
- יכולת לוגיסטית ומגורים מתאימים – חדר מסודר לילדים, קירבה לסביבת חייהם.
- רמת שיתוף הפעולה – גם אם יש התנגדות מצד האם, בית המשפט יבחן האם ההתנגדות נובעת מטעמים ענייניים או משיקולי לחץ בהליך הגירושין.
- חוות דעת מקצועיות – עו״ס לסדרי דין או מומחים נוספים יבדקו את טובת הילדים וימליצו בהתאם.
עם זאת, חשוב להדגיש כי בית המשפט לא יכפה אחריות הורית משותפת וזמני שהות נרחבים לכל הורה במצבים של סכסוך חריף, אלימות או נתק תקשורתי מוחלט, שכן אז טובת הילדים עלולה להיפגע.
למידע וליווי משפטי
לפרטים נוספים אודות משמורת משותפת, הסדרי שהות וסוגיות נוספות, וכן לקביעת פגישה, פנו אל משרד עורכי הדין אבי טויזר ושות' בטלפון 08-8679494.
לתשומת ליבכם
לקוח יקר, אנו מאמינים ששירות טוב ומקצועי הוא נגזרת של ניסיון רב שנים, וככזה אנו במשרד אוחזים בידע רב ובטיפול באלפי תיקים בהצלחה מרובה. הניסיון הרב שלנו עשוי לחסוך לכם זמן , כסף, עינוי דין והגעה לתוצאות רצויות ואמיתיות בתוך זמן סביר ומתאים לסיטואציה בה אתם מצויים.
בשל כך, אנו מציעים לך פגישת ייעוץ בעלות מינימלית, אותה אנו נקזז במקרה שתבחרו בשירותינו.
פגישת הייעוץ (להבדיל ממשרדים אחרים) אינה שיחת מכירה אלא ממש שיחת ייעוץ אמיתית, ממנה תצאו עם המון ידע ותובנות להמשך, ואולי אף תחסוך מכם את הצורך לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם, על כל המשתמע מכך.
